נשיא המדינה קיבל את הכרך הראשון של הפירוש למשנת ארץ ישראל

פרופ' זאב ספראי, העניק לנשיא מדינת ישראל את הכרך הראשון של הפירוש למשנת ארץ ישראל. בטקס אמר ספראי: הקהילה שומרת המצוות היא הרקע להרבה הלכות, וקיומה מסביר הנחות יסוד רבות של חכמי המשנה.

עידן הראל ו19/04/2009

(צילום: באדיבות רוני חסיד יחסי ציבור)

חבר קבוצת יבנה, פרופ' זאב ספראי, העניק לנשיא מדינת ישראל את הכרך הראשון של הפירוש למשנת ארץ ישראל.

בטקס אמר ספראי: הקהילה שומרת המצוות היא הרקע להרבה הלכות, וקיומה מסביר הנחות יסוד רבות של חכמי המשנה. אני גאה לציין שחברותינו בקהילה כזאת העוסקת בכל מכלול החיים (הקיבוץ הדתי, שאבא היה חבר בו בעבר, ואני חבר עד היום הזה), מוסיפה לנו הרבה. במיוחד בתחום זה של הבנת פרטי ההלכה כחלק ממציאות חברתית. (למידע על הפרויקט הקלד במנוע חיפוש: "משנת ארץ ישראל מסכת שבת")

 "כשפרופ' שמואל ספראי היה מטיל על תלמידיו לקרוא מאמרים, לפני שהיה שואל על המאמר, הוא נהג לשאול: "ומה צבע הכריכה של הספר?". היה חשוב לו המגע עם הספר עצמו", אמר פרופ' ישעיהו גפני, והוסיף: "וכך גם אני נוהג עם תלמידיי... למרות שכעיוור צבעים אין לי מושג בעצמי מה צבע הכריכה". את הדברים האלה סיפר גפני לנשיא המדינה, במפגש בו העניק פרופ' זאב ספראי, מבכירי המחלקה ללימודי ארץ ישראל בבר-אילן, את ביכורי הפירוש המשותף של הספראים למשנת ארץ ישראל.

כריכות יש רבות, ויש הצפה במספר הכותרים, עד שקשה להבחין בערך היצירה עצמה. וכך, כמעט בלי להבחין, יצאו כבר ארבע כרכים של פירוש חדש למשנה.

כותבי הפירוש הם פרופסורים בכירים מהאקדמיה, אחד מהם חתן פרס ישראל. במפגש עם נשיא המדינה, הוענקה ע"י המוציאים לאור, מכללת ליפשיץ, וע"י פרופ' זאב ספראי יצירת הביכורים של הפירוש: מסכת שבת, הכוללת את המבוא לכל פירוש המשנה.

בתשובה לשאלת הנשיא סיפר פרופ' ספראי:

"את הפירוש התחלתי עם אבי שהיה פרופסור חשוב להיסטוריה של תקופת המשנה והתלמוד. בשלב שני הצטרפה אלינו אחותי חנה שהייתה גם היא פרופ' לתלמוד. שניהם נפטרו לצערי ועתה נשארתי לבד ואני ממשיך במפעל לבד מכח עזרתם, ובסיועה של מכללת ליפשיץ.

התחלנו בלימוד לפני כאחת עשרה שנה. בתחילה לשם לימוד ואחר כך ראינו שיש בידנו חומר רב המשפר את הבנת המשנה ויש בו משום תוספת מידע לחכמת ישראל. כך התפתח הרעיון לפרש את כל המשנה. לא העזנו לצאת בציבור, וודאי שלא להוציא לאור דבר, לפני שהיה בידינו רוב החומר, שכן סדרות ומפעלים ש'ננטשו' באמצע הדרך יש די והותר. עתה כשאנו סמוכים לסיום הכתיבה התחלנו בפרסום המשניות, ועד עתה התפרסם הפירוש לארבעה כרכים על שלוש מסכתות".

הנשיא שאל מה מיוחד בפירוש ופרופ' ספראי הסביר: במהלך הלימוד התברר לנו, וזה איננו חידוש שלנו, שהמשנה נוצרה כמעין רב שיח בין העקרונות, המציאות החברתית והשפה המשפטית. ומאז מתחולל תהליך שלא פסק של 'יורידיפיקציה': הפיכת שפת ההלכה למשפטית ומדוקדקת יותר ויותר. המשפט ועקרונותיו הם אכן 'שחקן' מרכזי, אך המשפט איננו השפה היחידה. המשנה נכתבה בארץ ישראל על רקע הגיאוגרפיה, תנאי החיים, אורחות החשיבה וקהילה היהודית. ויש להבינם כבסיס למשנה. לא תמיד ניתן להסביר את המשנה על סמך העקרונות המשפטיים שנקבעו בסופו של התהליך.

הקהילה שומרת המצוות היא הרקע להרבה הלכות, וקיומה מסביר הנחות יסוד רבות של חכמי המשנה. אני גאה לציין שחברותינו בקהילה כזאת העוסקת בכל מכלול החיים (הקיבוץ הדתי, שאבא היה חבר בו בעבר, ואני חבר עד היום הזה), מוסיפה לנו הרבה. במיוחד בתחום זה של הבנת פרטי ההלכה כחלק ממציאות חברתית.

"כלי הנשק" העומדים לרשותנו הם קודם כל ארון הספרים היהודי, למלוא רוחבו כולל התוספתא והירושלמי שבמהלך תולדות ישראל נלמדו פחות מאשר התלמוד הבבלי, לאחריהם התלמוד הבבלי ומפרשיו הרבים והחריפים. בנוסף לכך אנחנו מעלים שאלות מתחום הלשון (כולל כתבי היד), ההיסטוריה, החברה הריאליה הארכיאולוגיה של התקופה. כל אלה מעניקים לנו תובנות מעמיקות ולעתים גם מחודשות.

התברר לנו שהגיוון במקורות רב מאד וכמעט אין שאלה מהותית שאין בה חילוקי דעות, שבמהלך הדורות נשכחו לטובת תפישה יותר אחידה. אנו רואים את תפקידנו בחשיפת העמדתו השונות ונותיר לאחרים להסביר מדוע נקבעה ההלכה כפי שנקבעה".

פרופ' ישעיהו גפני תיאר את דמותו של מורו וחברו פרופ' שמואל ספראי כדמות חריגה בנוף חוקרי המשנה והתלמוד. רוב החוקרים באוניברסיטה העברית היו ממוצא יֶקֶה ובאו מהאסכולות של חקר המקרא והתלמוד, ואילו ספראי היה ממוצא וורשאי, אך גדל בארץ, ולמד בישיבה החרדית "עץ חיים" ואח"כ למד במכללת ליפשיץ ובאוניברסיטה העברית. הדמות של אדם שחוקר ביושר אינטלקטואלי את ההיסטוריה של המקורות שלאורם הוא חי - עשתה על גפני רושם כביר. פרופ' שמואל ספראי לדברי גפני, חי את תקופת בית שני כאילו הוא חלק ממנה. פרופ' דוד פלוסר המנוח שהיה ידיד נפש של פרופ' ספראי, היה אומר שכדי לחקור את רוח התקופה מספיק לראיין את שמואל ספראי. לא שספראי מכיר את התקופה, אלא הוא ממש חי בתוכה.

ד"ר יעקב הדני, מנהל מכללת ליפשיץ ציין שהוצאת הסדרה בחסות המכללה היא גם מחווה אישית כלפי מי שלמד במכללת ליפשיץ ושם התעצב בו השילוב של תורה, מדע וחינוך. פרופ' נהוראי, מבכירי מכללת ליפשיץ, מתח קו בין חזונו של משה לבין דבריו של הרב קוק, על ארץ ישראל כמקום שיהיה אור לגויים בגלל החוכמה שיוצאת ממנה. הוא רואה במפעל של "משנת ארץ ישראל" המחייה את המקום ורוח התקופה שבה פעלו חכמי המשנה - היא סוג החוכמה הייחודית לארץ ישראל.

הנשיא ציטט פילוסוף שטען שההגדה של פסח השמיטה את דמותו של משה מתוך מגמה להעביר את הדגש לעתיד, ולעצב תחושת ייעוד. וזוהי בעיניו המשמעות של "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

 

 

 

 

 

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

כל הזכויות שמורות ל"ע.ע. אינטרנט" | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | פרסמו קופון | נבנה ועוצב ע"י מקומונטים בע"מ | אחסון ע"י HTTP | הפוך לדף הבית | RSS