ברוך מחייה שנת הלימודים

לקראת פתיחת שנת הלימודים מבקש עמיעד טאוב להודות למורי ישראל ומבקש להעניק להם צל''ש בשל העובדה שחודשיים של חופש בלבד מספיקים להם על מנת לשוב מרצונם לאש התופת של כיתה ישראלית מצויה ובה עשרות זאטוטים חסרי מנוח שרק עתה סיימו מספר רב של חודשי רביצה וכוחם עוד במותנם הדקים עובדה זו משולה בעיניו ללוחם שניצל בדרך נס מקרב מר בלב סעג'ייה וחוזר לשם מרצונו החופשי.

עמיעד טאוב ו31/08/2014

(צילום: דוברות מודיעין)

הצל''ש למורים
נער הייתי וגם זקנתי ומעולם לא ברכתי שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה בכוונה כנה שכזו.פתיחה שנת הלימודים תשע''ה בשעה טובה (בקרוב אצל תושבי חוטף עזה) הינה הבשורה הטובה ביותר בשנה שחונה זו. איני יודע אם זו המלחמה, הזקנה או העובדה שהם הפכו לחבורה מגובשת אבל החופש הגדול הזה היה הנורא מכל. אני לא מדבר על הידיים שכואבות מגרירת ילדים בקניון, העורף השרוף מהבריכה, הגב הכואב מהשינה באוהלים בניסיון להוכיח לקטנים כי קיים עולם לא וירטואלי בחוץ  או הגרון הניחר מצעקות. העובדה הינה שהפכתי בעל כורחי וללא הכשרה מספקת לחברת השמה שאמורה לספק לאורך טווח פתרון תעסוקתי שוטף למספר ילדים בגילאים שונים עם רצונות משונים.כשכתבה נעמי שמר את המילים ''הכל הכל אני יכול כי זה החופש הגדול'' היא בוודאי לא חשבה עליי. כי בין המילה יכול לביני יש קו מקווקו שכמעט ונקרע.

מורה לחיים ולחיים למורה
זו ההזדמנות להודות להלל ולשבח את מורי ישראל ככלל ומורי פרחחי משפחת טאוב בפרט תבורכו מפי עליון.העובדה שחודשיים של חופש בלבד מספיקים לכם על מנת לשוב מרצונכם לאש התופת של כיתה ישראלית מצויה ובה עשרות זאטוטים חסרי מנוח שרק עתה סיימו מספר רב של חודשי רביצה וכוחם עוד במותנם הדקים משולה בעיניי ללוחם שניצל בדרך נס מקרב מר בלב סעג'ייה וחוזר לשם מרצונו החופשי.האופן שבו אתם נכנסים בדעה צלולה ובצעד בטוח לכיתה עם ארבעים זאטוטים שעיניהם טרוטות ממסכי הטבאלט, מוחם מנוון מחוסר מעש וידיהם קלות על אחיהם הקטנים ומנסים להחזיר אותם לשגרת לימודים מזכה אתכם בצל''ש הרמטכ''ל או לפחות מזכ''ל הסתדרות המורים.גם עבדכם הלא נאמן הידוע כמי שמתלונן תדיר על כ-66 ימי חופשה ועל שאיש לא טרח לסנכרן עם ימי העבודה של ההורים בהם אנו נאלצים להבריח ילדים מתחת לשולחנות העבודה במשרד או להשליכם מול המסך בבית הסבתא כאבן שאין לה הורים מבין כי זהו תשלום פעוט בלבד עבור שלוות נפשם של המורים שנאלצים מידי שנה לחזור לאותו שדה קרב מחריש אזניים בו שורקים הגירים.  


לא מוגנים ולא ממוגנים
למרות הכתוב לעיל ומצוקתי האישית שנת הלימודים תשע''ה לא צריכה להיפתח בישראל.בעוד אנו נקיץ יקיצה לא טבעית ביום ב' הקרוב ונגרש את ילדינו ממפתן הדלת לעבר בי''ס יש מי שיצטרכו נגמ''ש כדי להגיע לשם ולוודא שלא מדובר במשוריין מסוג הקרטון הנוהג להתפוצץ על יושביו.בעוד אנו מתקרבים לחופש הגדול שלנו, קרי העבודה המשחררת יש מי שנשארים קרובים כל היום למקלט הסמוך, בעוד אנו בטוחים שרק אנחנו סובלים יש מי שחולמים רק על צעדה בטוחה לבית הספר. בזמן שאצלנו ישמע הצלצול הגואל אצל תושבי הדרום ממשיכים להתנגן צלילי המלחמה. המחשבה כי חלק מאזרחי המדינה ייאלצו לחזור לבית הספר תחת אש ושילדים ייאלצו לא להפריע בשיעור כדי שלא לפספס את קולות האזעקה אינה הגיונית בעליל.
מדינת ישראל צריכה לדאוג לדין אחד לתושבי הדרום ולתושבי שאר הארץ, אם תלמיד בעוטף עזה לא יכול ללמוד בשקט גם תלמידי מודיעין אסור שילמדו כבשגרה.לא ייתכן כי נפלה בין דם לדם וכי בצפון ובמרכז הארץ ילמדו בעוד בדרומה ישמשו תלמידים כברווזים במטווח.בצדק הודיעו ראשי הרשויות בדרום כי לא יפתחו את שנת הלימודים, אם אלו שלאורך כל ימות הלחימה העניקו גיבוי מלא לממשלה מתריעים כי מסוכן ולא ממוגן מספיק על מנת לשלוח את הילדים ללימודים צריך להקשיב להם ולדאוג לחיסול האיום.ובפאראפרזה על המשפט שנהגה לומר לי המורה:"איזה חלק מהמשפט תדאגו לשקט לא הבנתם"?דין מרחבים כדין מודיעין.

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

כל הזכויות שמורות ל"ע.ע. אינטרנט" | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | פרסמו קופון | נבנה ועוצב ע"י מקומונטים בע"מ | אחסון ע"י HTTP | הפוך לדף הבית | RSS