“סגירת אתר הגניזה ליד בית ההלוויות בשמגר הביאה לביזוי תשמישי קדושה ו”שמות” המתגוללים במרתפים ובחוצות רחוב בבזיון נורא. הטיפול והפינוי של “שמות” הוא צורך של ציבור גדול וחייב להיות מתוקצב על ידי העיריה” – על כך מתריע, חיים מילר, יו”ר ה”תנועה למען ירושלים ותושביה”.
הדברים נאמרו בעקבות פניות רבות של תושבים שביקשו לפעול בנושא המעיק מזה חדשים על ציבור גדול של שומרי מצוות בעיה”ק ירושלים. כידוע, עד לפני פחות משנה הפעילה העיריה את אתר פינוי הגניזה בבית ההלוויות בשמגר, חינם אין כסף. והנה זמן קצר לאחר שהתמנה לתפקידו ראש העיר, ניר ברקת, נגמר לפתע התקציב להמשך הפעלת השרות ואתר הגניזה נסגר.
את התמרמרותם של התושבים השתיקו תחילה באמתלה שבקרוב יפתח האתר מחדש. ואולם מאז ועד עתה לא התחדש דבר, פרט לעובדה שהעיריה הסירה את אחריותה מהעניין והטילה אותו על המועצה הדתית. המועצה הדתית, שגם ללא כך סובלת ממצוקה תקציבית, מגלגלת את האחריות חזרה אל העיריה.
בין לבין, מתגלגלת הגניזה בחוצות ירושלים, לחרפת האחראים והתושבים גם יחד. אמנם פה ושם מוצבים בשכונות מיכלי גניזה פרטיים אלא שהרוצים להשתמש בהם נתבעים לשלשל למיכל יחד עם גניזתם גם טבין ותקילים.
חיים מילר מסביר כי: “כמות הגניזה של משפחה גדולה אשר לה ילדים בגנים, בבתי הספר, ת”תים, סמינרים וישיבות היא בלע”ה גדולה מאוד. הילדים הללו מייצרים ומביאים הביתה דפי עבודה ודפי קשר, חוברות, ספרי לימוד משומשים, ספרי קודש בלויים ובנוסף על מצב זה קיימת גם מכת הגניזה הנדחפת לתיבות הדואר, כך שהצטברות הגניזה מהווה נטל כספי כבד על התושבים אשר נאלצים לשלם עבור הגניזה לגופים פרטיים”.
מילר זועק וקובע כי “פינוי הגניזה הוא צורך של ציבור גדול מתושבי העיר ותעיד על כך כמות הגניזה הגדולה שהיתה נאספת בשעתה באתר שנסגר. מן הדין לפתוח עבור הציבור הגדול שוב את האתר ולמנוע את בזיונם של תשמישי הקדושה, ובפרט כשציבורים קטנים בהרבה זוכים לשירותים עירוניים, שעלותם גבוהה פי כמה וכמה “יו”ר “התנועה למען ירושלים ותושביה” דורש מהעיריה ומהמועצה הדתית להפסיק את ביזוי הקדשים בעיר הקודש ולחזור לממן את נושא הגניזה הציבורית ובכל להקל את הנטל מעל משפחות בני התורה בעיר”.
