לא ניתן לחזות לאן פניה של הבורסה בישראל. האם המגמה תהיה של עליה במדדים, או שמא ירידה דרסטית. כך סבור הכלכלן פרופ’ נחום ביגר, דיקן בית הספר למינהל עסקים במרכז האקדמי כרמל בחיפה. ” מפעם לפעם מתפרסמים מאמרים מלומדים מטעם מומחים המשקפים תחזיות באשר למה שיקרה בבורסה. ברוב המקרים משקפים הכותבים תחזיות קודרות: הם מדברים על ירידות אפשריות, על התחממות יתר של הבורסה, על אופטימיות מופרזת ועל נקב אפשרי בבועה שהתנפחה לאחרונה בצורה מסוכנת. הביטויים השגורים הם “נהג בזהירות”, הזהר והישמר, עבור לעמדת הגנה וכדומה. אם התחזיות הקודרות לא תתממשנה – לא יזכור הציבור את נביאי הזעם. אם חס ושלום יתממשו – יזכיר לנו הכותב בריש גלי – “אמרתי לכם; הזהרתי אתכם”.
ביגר מסביר כי, המושג החשוב ביותר בתחום חיזוי ההנהגות המחירים בבורסה (לא התנהגות המשקיעים) הוא מושג השוק היעיל. טענת השוק היעיל גורסת כי לאור התפתחות התקשורת ומהירות ההעברה של מידע, כל מידע הקיים בכל רגע נתון, הנחשב רלוונטי, מוצא את דרכו במהירות לשוק ההון ולפיכך מידע זה כבר מגולם במחירי ניירות הערך.
מידע חדש מגיע לשוק בצורה אקראית. הגעה של כל שביב חדש של מידע ממריצה את המשתתפים בשוק להעריך את המשמעות ולקנות או למכור ניירות ערך על פי מידע חדש זה. לפיכך יחול שינוי מיידי במחיר. תנודתיות ושינויים תכופים במחירים נגרמים בשל האופי האקראי של הגעת המידע החדש לשוק. אם שוק ההון יעיל, אין כל אפשרות להעריך טוב יותר מה יקרה מחר או בעוד חודש, טוב יותר ממה שכבר מגולם במחירים הנוכחיים של ניירות ערך.
“משקיעים אמורים להשיג על השקעתם תשואות בהתאם למידת הסיכון שהם מוכנים ליטול על עצמם. על כן אין להאמין לחזאים המספרים לכם מה יקרה בבורסה בעתיד, הן לטוב והן לרע. מדיניות השקעה נבונה תתבסס על השקעת חלק מההון בהשקעות חסרות סיכון לחלוטין, וחלק אחר בקרן נאמנות בעלת פיזור השקעות מרבי או בתעודות סל המשקיעות במדד ת”א 100, ולנקוט במדיניות של “שב ואל תעשה” דהיינו – שכח מהתיק ולך לעבוד למחייתך” סיכם פרופ’ ביגר.
