קרוב לשבע שנים שאברה מגניסטו ברצועת עזה ומאבק המשפחה שלו רחוק מלתפוס כותרות, את תלמידי ישיבת אמית נחשון במטה יהודה הנושא קומם והם החליטו לא לעמוד מנגד ולהקריב יום אחד מתוך הטיול השנתי שלהם – לטובת מסע תמיכה ציבורי במשפחתו של אברה מנגינסטו.
היום (שני) יצאו תלמידי כיתות ט’ למסע אופניים בירושלים להעלאת המודעות לאברה- אזרח ישראלי חי שלכוד בעזה. המסע יסתיים במתחם התחנה הראשונה, שם בשעה 18:00 יתקיים הפנינג למשפחות עם דוכני פעילות שגייסו והתרימו התלמידים שיערכו שם גם מופע פלאש מוב והכל למען אברה ולמען המאבק לשחרורו.
“התגייסנו למען אברה כי כיום אין מי שינהל בשבילו את המאבק. המטה שהוקם בשנה הראשונה, כבר די התפורר. כמעט אף אחד לא זוכר אותו ובאנו לעורר שוב את העניין”, אומר התלמיד נווה טרופר, אחד המארגנים. “כולם מכירים את סיפורם של הדר גולדין ואורון שאול, אבל אנשים פחות זוכרים את אברה מנגיסטו, ולא ממש מכירים את הסיפור שלו. מה גם שהם לצערנו נרצחו ואברה, כך אנו מקווים, עדיין חי. נפגשנו עם אילנה ראש המטה למען אברה ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה”.
התלמידים עובדים בשיתוף פעולה מלא גם עם משפחת מנגיסטו, שמתרגשת מאוד מהיוזמה וחלק מבניה יגיעו לארוע. “שנים לא פשוטות עוברות עלינו. הדאגה לגורלו ולמצבו היא יום-יומית”, משתף אילן מנגיסטו, אחיו של אברה. “המשפחה חיה בחוסר ודאות, אין לנו אות חיים ממנו. נקודת ההנחה שלנו שהוא נכנס חי וכך גם הוא מוחזק אצלם כיום ואנחנו מאוד שמחים על היוזמה של תלמידי ישיבת אמית נחשון”.
“לצערנו אוזלת יד של ממשלת ישראל בכל הנושא של השבויים והנעדרים ממש מקוממת ומתסכלת”, הוא מוסיף. “במהלך שבע השנים האחרונות, פעם אחר פעם הממשלה פספסה כל הזדמנות לשחרר אותו במחיר סמלי. הוא מוחזק שם בניגוד לאמנות הבינלאומיות והמדינה לא הפעילה מספיק לחץ לשחרר אותו. הפוליטיקאים פועלים לפי רחשי הציבור, כל זמן שהם רואים תמיכה במשפחה – הם נרתמים. הלוואי ולממשלה היה אכפת מהצלת חיי אדם, כמו שאכפת לבני הנוער”.
הרב רפאל איש שלום, רכז שכבה ט’: “השנה התלמידים החליטו ליישם את ערך הערבות ההדדית ועשו לא מעט יוזמות בהתאם. לסיום השנה, במקום עוד יום בטיול השנתי, התלמידים החליטו לצאת למסע ערבות הדדית למען אברה מנגיסטו, הם גייסו חסויות ואספו תרומות, תכננו וארגנו את כל היום. מרגש להיות מחנך של תלמידים כאלו שהחליטו שפדיון שבויים וערבות הדדית, חשובים יותר מטיול. זו זכות גדולה ושיעור אמיתי בחינוך”.
