היו”ר ח”כ אורלב העלה נתונים קשים ממסמך שהוכן על ידי מרכז המחקר המידע של הכנסת: “שיעור ההשתתפות של תלמידים מהמגזר הערבי בפעילויות של בית הספר להוראת השואה ביד ושם נמוך מאוד – בשנת 2008 השתתפו בפעילויות השונות 134,672 תלמידים ב-4,532 ימי עיון, מתוכם רק 1,595 תלמידים מהמגזר הערבי – כ-1% בלבד. זו סכנה לעצם הלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הכחשת השואה היא מדרון חלקלק לאנטישמיות, לימודי השואה צריכים להיות זהים בשתי המגזרים, ללא הבדלים”.
הד”ר אריק כהן מאוניברסיטת בר-אילן הציג מחקר לפיו השואה היא גורם מכונן בעיצוב דמותו של התלמיד בישראל, “במיוחד באמצעות המסע לפולין שבו התלמיד מחזק את זהותו היהודית, הישראלית והציונית”. יו”ר הנהלת יד ושם מר אבנר שלו אמר: “אני מביע צער עמוק, על כך שהמגזר הערבי לא מביע הזדהות עם השואה. העיסוק בשואה מתקיים בעיקר בלימוד פרונטאלי אותו יש להרחיב. כיום המאמצים שלנו מתרכזים בשלוש דרכים: לימוד פרונטאלי, לימוד לא פרונטאלי וכן במסעות לפולין”.
נציגת משרד החינוך, דליה פניג טענה כי אין מחלוקת שנושא השואה חשוב לכלל המגזרים וישנה חובת למידה החלה על כולם: “למרות זאת, עושה רושם כי אין הלימה בין אחוז הלומדים לאחוז המכחישים. ההכחשה לא מגיעה מבורות אלא מגורמים חיצוניים אחרים”.
היו”ר אורלב סיכם ואמר כי הועדה קוראת למשרד החינוך לקיים דיון באשר לאפשרות לאחד את תוכניות הלימודים לכדי תוכנית אחת משותפת למגזר היהודי ולמגזר הערבי, ללא הבדלים. הועדה קוראת למשרד החינוך לבחון את נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת כדי לבדוק כיצד ניתן להרחיב את מעגל המשתתפים בלימודי השואה.
