ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ מיכאל ביטון, עסקה אתמול בפתרונות לדיור בר השגה, בישיבה בהשתתפות שר הבינוי והשיכון זאב אלקין. היו”ר ביטון אמר בפתח הדיון כי מה שמעניין את הוועדה הם אותם זוגות צעירים שעובדים ומרוויחים שכר מינימום, האם יוכלו לקנות דירה בישראל והתשובה ברוב המקרים היא לא. גם אלה שמרוויחים יותר משכר המינימום לא מצליחים לרכוש דירה, ובכך הוא ביקש למקד את הדיון.
שר הבינוי והשיכון אלקין הציג את תכניותיו בנושא, בהן בין היתר תכנית מחיר המטרה, ואמר כי ישווקו במסגרתה עשרות אלפי יחידות דיור ועלותה תהייה בין 12 ל-20 מיליארד שקל על פני מספר שנים בוויתור על הכנסות מדינה. אלקין הציג גם את תכניות השכירות ארוכת הטווח, התחדשות עירונית ומשכנתאות מסובסדות.
באשר להתחדשות עירונית אמר השר אלקין, כי המשימה היא להגיע לכך ש-25% מהדירות החדשות בישראל יתווספו מהמסלול הזה. הוא הוסיף כי בכוונתו לקדם התחדשות עירונית גם בפריפריה. אלקין הציג הטבות נוספות לטובת בני מיעוטים המשרתים בכוחות הביטחון וכן עידוד בנייה רוויה ביישובי המיעוטים.
ח”כ ענבר בזק ציינה כי מחיר הקרקע עלה במקומות מסוימים 50% בשנה האחרונה ו-300% בעשור, והציעה להפריד בין מחיר הקרקע למחיר הבנייה ולאפשר לזוגות צעירים לשלם על הקרקע בכחירה או בעת המכירה. ח”כ אוסאמה סעדי אמר כי הרבה מהמודלים שמדברים עליהם לא נוגעים לחברה הערבית, וציין כי למשרד השיכון הוקצו רק 95 מיליון שקל לטיפול בכל הנגב בחמש שנים. מנכ”ל משרד השיכון, אביעד פרידמן, השיב כי סעדי צודק וכי הדבר יאפשר לבנות רק מבנה ציבור אחת בכל רשות באותה תקופה, וקרא לחברי הכנסת לעזור למשרד להשיג תקציבים נוספים.
יו”ר המכון לרפורמות מבניות, עו”ד שרגא בירן, ציין כי מרכיב הקרקע הגיע בשנים האחרונות ל-50% ממחיר הדירה, וזה דבר שלא קיים במדינות אחרות. הוא הוסיף כי בישראל יש 91% קרקעות פנויות ואמר כי המודל שהוא מציע זה משכנתה מכוונת והלוואה עומדת, כאשר מחיר הדירה צריך לעמוד על 600 אלף שקלים. לדבריו, ניתן לבצע זאת בשלוש החלטות תוך שלושה ימים.
מנכ”לית עמותת ג’ינדאס להתחדשות עירונית, אביטל בלונדר, אמרה כי בישראל חסרה הגדרה לדיור בר השגה. אלון קלינגר, המנהל קהילות של דיור בר השגה, הוסיף כי התכניות שהציג משרד השיכון הן לא פתרון פרקטי לזוגות צעירים של היום, והוסיף כי מחירי הדיור עלו ב-45% וההנחה נשארה על אותו סכום כך שחלקה מסך עלות רכישת דירה הצטמצם.
ח”כ שלמה קרעי אמר כי אם נותנים לבני מקום העדפה בלי להביא תעסוקה לאותם מקומות, אז כאילו לא נעשה שום דבר. לדבריו, זה רק יגרום לעוני להישמר באותם מקומות וישאיר בהן את התושבים שיש להם פחות יכולת להתקדם. ח”כ אוריאל בוסו הוסיף כי צריך לחשוב על סיוע גם לאלה שכבר לקחו משכנתאות ולא ידעו שתגיע תכנית חדשה לסיוע. ח”כ איתן גינזבורג ציין כי בסוף המדינה נותנת הנחה והנחה זה לא פתרון, וקרא לשתף את הרשויות המקומיות בטיפול בבעיה. לדבריו, הגורם לעליית המחירים בישראל זו הקרקע ומי ששולט בה זו המדינה ורשות מקרקעי ישראל. ח”כ נירה שפק אמרה כי פיסת ההתיישבות המרחב הכפרי לא קיימת, ואין לה תכנית לאומית.
היו”ר ביטון סיכם את הדיון ואמר כי הוא עסק בדיור בר השגה ולא בעליית מחירי הדיור, כי אם מישהו קונה דירה בתל אביב או בארסוף ומשלם עליה מיליונים זה לא משהו שצריך להעסיק אותנו. לדבריו, המטרה היא שזוג צעיר יוכל לקנות דירה במחיר של עד מיליון שקל ולא יותר, אך אנחנו רחוקים מכך.
“רבים לא מצליחים להגיע לבית שהוא תנאי יסוד לחיים בכבוד. המדינה הענייה של שנות ה-60-70 ידעה לעשות זאת והיום לא רוצים לעשות את זה כי מלהטטים באחוזים ובשווי קרקע. המדינה לא רוצה לתת ערבויות לקבלנים, או לבנות בעצמה או לתת לרשויות לבנות”, אמר היו”ר ביטון. הוא קרא לאנשי המקצוע במשרדי האוצר, השיכון וברמ”י לאמץ רעיונות חדשניים, לזמן צעירים לקבוצות מיקוד ולהיפגש עם יועצי המשכנתאות. עוד אמר היו”ר ביטון כי הוועדה תזמן את רמ”י לדון מיוחד שיעסוק בדיור בר השגה, ודרש מהרשות עבודה ממוקדת לטיפול בדיור בר השגה.
