כתיבה היא שער לעולם הפנימי, ואין על כך עוררין.
השימוש השגרתי בה הוא כדי להתבונן לעולם הפנימי של עצמך.
פינת “כותב אורח” היא אתגר לכותבים שבינינו- הצצה לעולם הפנימי של כותב אורח אחר.
והיום- יעל קצב
יעל בת 21, מתחילה בקרוב תואר בתקשורת.
יעל הוציאה את ספרה “סדקים של תקווה” בשנה שעברה שעוסק במניעת תופעת הבריונות.
יעל כותבת בזמנה הפנוי שירים וסיפורים ומקווה שיגיעו לכמה שיותר לבבות ויחזקו אותם בדרך.
מרוב שאהבתי אותך/ יעל קצב
מרוב שאהבתי אותך,
שכחתי לאהוב את עצמי.
זה כבר כמה זמן
שאתה לא היית אתה
ואני לא הייתי אני.
מרוב שרציתי שזה לא ייגמר
לאט לאט הפכתי למישהו אחר.
מרוב שאהבתי אותך
שכחתי לאהוב את עצמי.
נתתי את כל שיש לי לך
חייתי בתוך הצללים
ולא ידעתי שאת עצמי אני שוכחת
בעודי בולעת אלפי מילים.
אז אהבתי אותך בלי סוף
נלחמתי גם כשזה כבר נגמר
אבל מרוב שאהבתי אותך
כוח לאהוב את עצמי
כבר בי
לא נשאר.
והיום עוד קוראת הודעות ישנות
רואה איך הכול כך התחיל
כואבת את מה שאיננו,
צופה איך הוצת לו הפתיל
ונזכרת בימים שנתתי את כולי
לאדם שלא באמת רצה להיות שלי.
איך אהבתי אותך ככה, פשוט
האמנתי שבשביל אהבה
צריך להיות עוצמתי
אבל מרוב שאהבתי אותך
שכחתי לאהוב גם אותי.
