כתיבה היא שער לעולם הפנימי, ואין על כך עוררין.
השימוש השגרתי בה הוא כדי להתבונן לעולם הפנימי של עצמך.
פינת “כותב אורח” היא אתגר לכותבים שבינינו- הצצה לעולם הפנימי של כותב אורח אחר.
אלי גולדברג. חרדי בוגר ישיבת הדגל “חברון” של הזרם הליטאי נשוי ואב לשישה ילדים. אלי בוגר תואר ראשון בחינוך, קובע עיתים לתורה ועוסק לפרנסתו בקידום מקצועי והכוונה לתעסוקה של המגזר החרדי במסגרת העמותה “קרן קמ”ח”.
השיר נכתב כפרפרזה לשירו של שלום חנוך “מחכים למשיח” ובא לבטא את האבסורד שבהתמקדות בסממנים חיצוניים ושאינם תלויים בנו במקום בעיקר ובחובה שלנו. הזעקה יצאה בעקבות משבר הקורונה אך היא נכונה לגבי כל מגזר ובכל עת.
תירוצים/ אלי גולדברג
משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן..
פסח מסוגרר,
אין יוצא ואין מעבר,
לחם עניה,
אך נאלמתי דומיה.
שבת המלכה,
מאוד נשתמרה,
פעמי גאולה-
שבת ראשונה..
אין בן דוד בא,
אלא בהפתעה,
אדון פתאום יבוא,
אל היכל מעון קדשו.
אין מצב,
משיח כבר ניצב,
הנה עוד רגע,
הוא יבוא בפתע.
אבל,
הסגר הוסר,
המחסום בוטל,
הלימודים התקיימו
וקפסולות התפרקו.
הרמנו כוסית,
בירה מהחבית,
לבלות יצאנו,
המגבלות הסרנו.
בינתיים,
משיח לא בא!
וגם, משיח לא מטלפן…
חזרנו לשגרת חיינו,
גם לסורנו
הקבלות? השתכחו,
האמונה? פגמנו!
כוחנו ועוצם ידינו,
הדבירו נגיף תחתינו,
אור לגויים היינו,
איך במאבק הצלחנו.
אך למרבה הבושה,
מירוקה לאדומה-
בין לילה הפכנו
וחושך לגויים דגלנו..
ההנחיות? לכפרות,
הזהירות? לתינוקות,
כל צרוע הפך למומחה,
וכל אידיוט לרופא…
מתינו נערמים,
מכשירי ההנשמה פועלים,
בתי החולים קורסים,
הטיפולים כבר נכשלים.
ואנחנו? ככלב שב-
הנה הוא שב,
משיח שבפתח כבר היה ניצב,
עשה פרסה עכשיו!
האמונה הטיפשה,
מפלט לכל רשעה,
שהרי אם פעמי משיח
למה את ההנחיות צריך להקשיח?!
רבותי!
משיח לא בא
ואפילו לא שלח הודעה!
יש מנהיג לבירה,
ובכבשונו אין לנו ידיעה,
מנהיג את עולמו בחכמה
ולו נתכנו עלילה.
חובתנו בעולמנו,
לשמור על כללי ריחוקנו,
להחמיר בפיקוח נפשנו
ולהתפלל בתקווה לעתידנו.
משיח?
יבוא פתאום!
אולי סתם ביום סגריר,
אולי כשהסתיו יהיה באוויר.
אולי יפרח כשושנה
בשדות של פריחה..
בין גמרא למשנה,
או אולי בין אקסל לתוכנה,
באמצע פיהוק צהריים,
או סתם כך בין הערביים.
פתאום יבוא האדון!!!
ולא מחשבותיכם מחשבותיו
לא כשנח לכם כי אתם בחידלון
או סתם בדיכאון מהמצב..
משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן..
אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח.
ואף על פי שהוא יתמהמה, אולי בגלל הפקק ואולי כי לא הגיעה העת לתיקון עולם, עם כל זה אני מחכה לו בכל יום שיבוא, גם בדיוק כשמצאתי כולל משובח ואשתי- עבודה כלבבה,
גם יום לאחר קבלת ההעלאה וגם כשבא לי מנוחה, אחרי הפנסיה..
בכל יום שיבוא! אני מאמין.
אפשרי גם לא בעת מגיפה או צרה.
משיח יבוא.
והוא אינו טורח לטלפן. או לסמס. גם לא במייל.
כדי שתמיד נתכונן.
