לבקשת נשיא לשכת המסחר ירושלים, ויו”ר התאגדות העסקים הקטנים בישראל, דרור אטרי, התכנסה השבוע השדולה לירושלים והשדולה לעסקים קטנים ובינוניים בכנסת, בראשות ח”כ אראל מרגלית, (המחנה הציוני) בבית לשכת המסחר בירושלים, לדיון חירום מיוחד בנושא מצב העצמאים/ות, העסקים הקטנים והעסקים הבינוניים בישראל ובירושלים.
לראשונה בהיסטוריה התכנסה השדולה בלשכת המסחר ברחוב הלל בבירה. התכנסות השדולה בבית לשכת המסחר, היא אירוע בלתי שיגרתי בעליל ויוצא דופן. יש להניח כי החלטה זו נבעה מההכרה במצב החירום בו שרוי המגזר העסקי שנים רבות.
נציגות של כ- 10,000 מעסיקים ועסקים קטנים ובינוניים במשק שטחה בפני ח”כ מרגלית את בעיות העסקים הקטנים והבינוניים במדינת ישראל.
בכינוס הוחלט על מספר צעדים אופרטיביים למיצוב וחיזוק המגזר העסקי.
בין היתר הוחלט על הקמת ועדת היגוי שתבחן הקמת מוקד לעסקים בעירייה, מתוך לשכת המסחר, כאשר מוקד עסקי זה יהווה כתובת ישירה אחת לאנשי העסקים הקטנים והבינוניים, ויהיה אמון על פישוט תהליכים בירוקרטיים, בדומה למוקד העירוני לתושב.
בדיון סוער ונוקב, שהתנהל במשך כ-3 שעות, שטחו בעלי העסקים את מצוקותיהם, והופתעו לגלות כי דבריהם נופלים על אוזניים כרויות. ח”כ מרגלית שח לנוכחים כיצד הוא עצמו השתלב, כבחור צעיר, במפעל המשפחתי וזכה להכיר בעבר באופן אישי את הקשיים הבירוקרטיים העצומים, בהיותו איש עסקים ויזם בחברות סטארט-אפ.
אטרי סיפר כי לפני שבוע נחשפה לשכת המסחר לאבסורד שערורייתי, המתקיים בחסות החוק, לפיו בעלי עסקים קטנים, בהם: קיוסקים, פיצוציות, פאלפליות, ומסעדות קטנות, נדרשים לשלם עבור זכויות יוצרים ל-4 גופים שונים: אקו”ם, עיל”ם, הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, והפדרציה הישראלית למוסיקה מזרחית, כאשר כל אחד מהגופים האלה פועל וגובה לפי מחירון שהוא קובע, העומד על לא פחות מ-2,000 ₪, והם אף סוברניים לתבוע על כל הפרה בודדת של זכויות יוצרים סכומים של 10,000 – 20,000 ₪, ללא הוכחת נזק.
“סכומים אלה” הסביר אטרי “מגיעים ל- 10,000 ₪ בשנה!. זהו גזל ועושק, הגובלים בשערורייה, לדרוש מבעל מסעדה קטנה, שמוכר חומוס, ויש לו רדיו מימי המנדט הבריטי במטבח, לשלם סכומי עתק. ממילא אף אחד לא בא להאזין למוסיקה כשהוא אוכל חומוס”.
אטרי גילה כי: “לשכת המסחר עירבה בנושא את הלשכה המשפטית, שמטפלת בסוגיה מול הפדרציה, אבל כיוון שלא מדובר בעסק אחד, אלא בעסקים רבים. אנו מבקשים את עזרת השדולה בהעלאת הנושא לדיון בכנסת ובשינוי החקיקה.
לא יתכן שבעלי עסקים ידרשו על פי החוק לשלם למספר גופים שונים סכומי עתק בגין זכויות יוצרים. המחוקק צריך לתת דעתו על כך, מחד – לשנות את הקריטריונים בגינם יגבה ההיטל. ומאידך – יש לאחד את התשלום לגורם אחד ולא לטלטל את בעלי העסקים לשלם למספר גורמים”.
אטרי הוסיף: “מישהו כאן התבלבל ושכח מיהו מנוע הצמיחה של המשק, ומי כאן סוחב את כלכלת ישראל על כתפיו.כאשר משיתים עלינו חוקים, המחייבים אותנו להכניס את היד לכיס – אין מי ששואל מאיפה הכסף. המגזר העסקי אומר עד כאן”.
ח”כ מרגלית: “חברי הכנסת נראים כאילו הם “מתחרים” ביניהם מי יגיש הצעות חוק שמיטיבות עם השכירים. הם לא בוחנים את ההשלכות ארוכות הטווח של הצעות החוק שלהם על המגזר העסקי. מגזר העצמאים והעסקים הקטנים הוא אחד המגזרים המופלים ביותר במשק הישראלי. העצמאים לא נהנים מההגנות הסוציאליות מהן נהנים השכירים, וגם לא מהטבות המס מהן נהנות החברות הגדולות”.
ח”כ מרגלית אמר עוד: “בדקתי וגיליתי שרק בשנה האחרונה עברו בכנסת 5 חוקים בעלי משמעות כלכלית הרת אסון לעצמאים: החוק להוספת 2 ימי חופשה תעלה למי שמעסיקים עובד אחד 1,060 ₪ בשנה, מי שמעסיקים 5 עובדים ישלמו 5,300 ₪ בשנה, עסק שמעסיק 10 עובדים יפרד מ-10,600ש”ח. עסקים שבהם עובדים 30 עובדים ישלמו בגין חוק זה 31,800 ₪ בשנה. אלה הם סכומים עצומים, המושתים על עסקים קטנים בהינף יד.
גם הצעת החוק סופשבוע ארוך תעלה לעסקים קטנים בהם עובדים 30 איש כמעט 100,000 ₪ בשנה. סכום זהה, של 85,000 ₪ ישלם מעסיק זה בגין תוספת של 2.5% הפרשה לפנסיה. עבור פוליסת ביטוח לעובד ישלם עסק בסדר גודל זה 3,600 ₪ בשנה. בחישוב שנתי ישלמו עסקים קטנים, המעסיקים 30 עובדים מעל 200,000 ₪ בשנה, ועסקים בהם עובדים 10 עובדים, ישלמו כ-72,000 בשנה. אני עובד בימים אלה על הצעת חוק שתגביל את מבול החקיקה בכל הקשור לעסקים הקטנים. אין בעיה שהכנסת תקדם חוקים למען השכירים, אבל את המימון לעסקים הקטנים והבינוניים תבצע המדינה”.
