נשיא האוניברסיטה העברית פרופסור מנחם בן-ששון, אשר נכנס בימים אלה לתפקידו, לאחר שסיים כהונה כחבר כנסת וכיו”ר ועדת חוקה חוק ומשפט, מקיים מגעים עם הגופים הממשלתיים הממונים על תקצוב המוסדות להשכלה גבוהה כדי למצוא פתרון לבעיית הגירעון בתקציבה של האוניברסיטה העברית, שיאפשר את פתיחת שנת הלימודים הבאה.
לדברי פרופ’ בן-ששון: “בשנת 2000 חתמה האוניברסיטה על הסכם עקרונות עם ות”ת, שנועד להסדיר את היחסים בין הממשלה לבין האוניברסיטה. לפי הסכם זה התחייבה הממשלה להשתתף בתשלומי הגמלאים הוותיקים של האוניברסיטה, והאוניברסיטה נטלה מחויבות לממש שינויים מורכבים, ובכללים העברת הסגל החדש של האוניברסיטה לפנסיה צוברת. האוניברסיטה עמדה בכל ההתחייבויות שנטלה על עצמה אך כחמש שנים אחרי חתימת ההסכם סרב משרד האוצר לכבדו, ולהקצות את המשאבים שהממשלה התחייבה להקצות. כדי לכסות את הגירעון שנוצר בשל כך, מכרה האוניברסיטה בשנים אלה נכסים רבים שהיו ברשותה כדי לאפשר את המשך הפעילות האקדמית. כעת אין האוניברסיטה יכולה עוד לכסות את הגירעון וכיוון שהיא מילאה את חלקה בהסכם, היא תעשה כל שבידה כדי להביא את המדינה למלא את חלקה בהסכם עד תומו”.
כינוס מיידי של צוותי עבודה של הממשלה, של ות”ת ושל האוניברסיטה כדי למנוע משבר עשוי להביא לפתרון מהיר, עוד קודם לאישור התקציב, של הבעיה. פתרון הבעיה בימים הללו יאפשר לנו להיערך כדבעי לפתיחת השנה האקדמית תש”ע ללא החשש שהגירעון עלול למנוע פתיחתה. לעת הזאת יש לפעול בנמרצות כדי להסיר את החשש המהותי שלא יהיה ניתן לפתוח את שנת הלימודים הקרובה.
פרופ’ בן-ששון אמר היום כי “האוניברסיטה העברית מחויבת להיות מובילה של שינוי. לשנות את דמותה של ירושלים; לשנות את המחקר בישראל ולהמשיך ולהוביל אותו לסטנדרטים הגבוהים בעולם; לשנות את המעמד של ההשכלה הגבוהה ולעצור את שטף הזרימה של כישרונות אדירים מן העולם האקדמי אל מחוצה לגבולות הארץ. כדי למלא את השליחויות הללו בכוונתה של האוניברסיטה להיכנס לתהליך של שינוי מבית. אנו משתנים במבנה הארגוני והניהולי, ומנסים לעשות את הממשל התאגידי של המוסד שקוף ככל הניתן; אנו ממשיכים להשתנות בכיווני ההתייעלות והורדת הוצאות מחד, ופעולות לשם צמיחה והגדלת הכנסות מאידך; כוונתנו להשתנות בשיח עם מוסדות המדינה כדי להעמיד אותו על אדני השותפות הנכונה בין המנהיגות הציבורית למנהיגות האקדמית אין להשלים עם כך שדווקא כשאנו עצמאים, התרבות הולכת ומידלדלת. לאור השליחות שהאוניברסיטאות ממלאות, אין להשלים עם כך שבמדינת ישראל מתרחשת זילות גוברת והולכת של המוסדות להשכלה גבוהה. אל להם למנהיגי הציבור ולמעצבי דעת הקהל להתנער ממסורת מושרשת של עידוד המחקר וההשכלה הגבוהה”.
