נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל קיבלו היום, את דו”ח הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות. הוועדה הציבורית הוקמה במטרה לפעול למען יצירת שינוי במדיניות ובשירותים המיועדים לילדים אשר נפגעו בפגיעה מינית בישראל, ולבוגרות ולבוגרים שעברו פגיעה בילדותם. הדו”ח הוא שיתוף פעולה של מכון חרוב ובית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. במפגש השתתפו חברי הוועדה לכתיבת הדו”ח, נפגעים בתקופת הילדות ויו”ר הוועדה, השופטת בדימוס נאוה בן אור.
הנשיא התייחס לממצאי הדו”ח ואמר לנוכחים: “הדו״ח מביא את קולם של הנפגעות והנפגעים שהם שקופים בתוך הסטטיסטיקה. אני מבקש מכם, צאו בכל הכוח והביאו את הנושא לדעת הקהל. תפיצו את הבשורה, אני יודע שהדבר קשה.” הנשיא הוסיף ואמר: “אולי הגורל הכתיב לכם את העבר אבל הייעוד שלכם זה לבנות לכם את העתיד בצורה חיובית. גם אם הוא נכפה עליכם היעוד הזה. עליכם לחולל את השינוי כדי שאף ילד לא יעבור את האסון הנורא הזה בילדותו, לפעמים במשך שנים תוך שהוא לא מבין למה ההורים שלו לא מגנים עליו, ואולי לפעמים אפילו בתוך התא המשפחתי. ולכן אני חושב שמה שנעשה פה הוא מעשה עצום.”
בסוף דבריו הודה הנשיא לכל העוסקים במלאכה המבורכת והוסיף שבית הנשיא ישמח להיות מעורב בשינוי המציאות: “בית הנשיא, מיכל ואני נשמח לתת גב להנחלתו של הדו״ח כדי להביא תוצאות מעשיות.”
רעיית הנשיא אמרה גם היא: ” אני חושבת שהתחלנו שינוי במדינה אבל יש עוד הרבה מקום לשנות. אני מברכת אתכם. שיתוף הפעולה שלכם והחשיפה שוב של הפצעים נותנת סיוע ומזור לאחרים אז תודה רבה לכם. אני מאוד מקווה שבאמת בדו”ח פורץ הדרך הזה תהיה עבודה משותפת אחר כך.”
אפי, אחד מנפגעי העבירה שהעיד לטובת הדו”ח שיתף את סיפורו האישי מהילדות:” אני זוכר שהייתי מגיע לבית האיש, נשכב על הרצפה עוצם את העיניים ומתפלל, שואל ״מה עשיתי בחיים האלה״? שוכב לבד עם עצמי מסתכל על השמיים ובוכה והוא מעליי עושה בי כרצונו. בשנים האחרונות אני הולך ומדבר על הסיפור ומנסה כמה שיותר לעזור לאנשים וילדים אחרים. אני כמו כל חבריי פה ביום יום שלנו מנסים לעזור ולהציל כמה שיותר ילדים שלא יעברו את מה שאנחנו עברנו. יום יום נלחם. יש לי שתי בנות מדהימות ואשתי אישה מדהימה, מחנכת, והיא בעצמה אומרת שמה שאני חוויתי והאופן בו אני מספר על זה עזר לה להביא תשומת לב נכונה לילדים שהיא מחנכת.”
מנהלת הוועדה, פרופ’ כרמית כץ מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב אמרה: “הוועדה התמקדה בפגיעה מינית בילדים מתוך הבנה כי מדובר בבעיה חברתית חמורה בעלת השלכות קשות ושכיחות גבוהה שאינה זוכה למענה הראוי ברמה החברתית והמדינית. אנו סבורים שיש צורך לגבש בהקדם תכנית אסטרטגית מקיפה על מנת להבטיח כי הילדים שנפגעו יקבלו את המענה המתאים והראוי ביותר תוך מימוש זכותם לחיי ביטחון במדינת ישראל.”
הוועדה הציבורית פעלה לאיסוף עדויות ממי שעבר פגיעה מינית בילדות. במשך שנה (ספטמבר 2020- ספטמבר 2021) נאספו 505 עדויות שנמסרו בכתב ובעל פה מנפגעים ונפגעות אשר חיים במדינת ישראל, מעל גיל 18 שעברו פגיעה מינית בילדות. הוועדה בחרה לשים במרכזה את הנפגעות והנפגעים וללמוד מחוויות חייהם ומסיפוריהם על מנת להסיק אלו שינויים יש להוביל במדיניות ובמענים הרלוונטיים לטיפול ומניעה של פגיעה מינית בילדים.
ממצאי הדו”ח:
- כ-71.5% מהפגיעות היו בעלות אופי מתמשך וכ- 25% היו חד פעמיות.
- 50% מהפגיעות נעשו בידי אדם או אנשים מהמשפחה הגרעינית או המשפחה המורחבת.
- הגיל הממוצע שבו החלה הפגיעה בילדות הנו גיל 8. 25% מהפגיעות החלו כאשר הילד או הילדה הנפגעים היו מתחת לגיל 5.
- הממצאים מציגים תמונה קשה של חוויות הנפגעות והנפגעים בהקשר למערכת הבריאות.
- מערכת החינוך מתוארת כמי שתגובתה הייתה מכחישה, לא מותאמת ולעיתים מאשימה או פוגענית.
- ברוב במקרים הפגיעה המינית כלל לא דווחה לרשויות החוק או נחקרה על ידן.
מעיקרי המלצות הוועדה:
- הוועדה ממליצה, בין היתר, על הקמת הרשות להגנה על ילדים במדינת ישראל.
