יום העיון המקוון יתקיים ב7.6 מ16:00 ויוצגו בו אתגרים ותפיסות טיפול בבריאות הנפש בתרבויות שונות בחברה הישראלית ומענים שונים
“הסטיגמה כלפי אנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות בחברה החרדית קשה פי כמה מאשר בחברות אחרות. בחברה החרדית רואים בהתמודדות נפשית סוג של סטייה, ומפעילים נגד החולים פיקוח חברתי כמו זה שמופעל נגד סוטים. החוויה שלי מול המגזר החרדי הייתה חוויה של מלחמה, של חרמות, של שלילת זכויות, של חוסר הקשבה לצרכים שלי. הרבה מעבר לסטיגמה ה”פשוטה” .
כך מספר יעקב טייכמן, חרדי תושב ירושלים ומתמודד נפש, על החברה החרדית פעיל לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות,. טייכמן משתף את הקהל שמגיע להקשיב לסיפורו במסע האישי שעבר במהלך חייו, כאדם המתמודד עם מגבלה נפשית בקהילה שרמת הסטיגמה כלפי אנשים המאובחנים עם מחלות נפש היא גבוהה יחסית והדרך שבה פתר את הדילמה שבין לחשוף ללא לחשוף, לפנות לפסיכיאטר או לא לפנות אליו, לשתף את המשפחה או שלא לשתף ואת ההשפעה של החלטות אלה על חיי המשפחה שלי והיחס עם הקהילה.
יעקב, בן 38, נשוי ואב לארבעה ילדים. בעל תואר שני בקרימינולוגיה, עובד מדינה בנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה. נולד בברוקלין, למשפחה בת שבעה אחים. גדל במשפחה לזוג הורים קשיי יום. בגיל 14 נשלח לארץ, על רקע הקשיים הפיזיים והנפשיים שחווה. מאחר ובמגזר החרדי ילד עם מוגבלות או קשיים מכתים את המשפחה. משפחתו הרחיקה אותו.
הוא נישא בגיל 19.5 וכשאשתו הרתה לראשונה התעורר בו ספק גדול ותחושות קשות בנוגע ליכולתו לגדל ילדים, ולעובדה שיצטרך להחליט על חייהם של אנשים אחרים שתלויים בו. המצב עורר בו חרדות, מתח וחוסר סבלנות. כל דבר הקפיץ אותו וגרם לו לחולשה. יעקב למד בישיבה ועבד בעבודות חלקיות כמו איסוף ספרים בבתי כנסת. הוא לא הצליח להתמיד בישיבה ונאלץ לעזוב. גם במקומות העבודה פוטר בשל “חוסר יכולת לעמוד בציפיות חברתיות”.
בגיל 24 הפסיק לתפקד בעבודה ובבית וחש שאיבד משמעות בחיים, לא היה לו עניין בשום דבר. מצבו לווה בהתפרצויות בכי ושינה רצוצה. בדיקות אצל רופאים כלליים לא הובילו לטיפול תרופתי ולא היה שום אור בקצה המנהרה.
בסוף 2007 החל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה אך לא הצליח להתרכז בשיעורים. ב-2013 סולק מבית הספר לעבודה סוציאלית בשל טענה של המנחה שיש לו נטיות אובדניות. יעקב הופנה לפסיכיאטרית בקופת חולים, ולראשונה אובחן כחולה עם הפרעת אישיות דיכאון וחרדה. מאז הוא נמצא במעקב פסיכיאטרי. הוא מלווה, כיום, ע”י השירות הפסיכולוגי באוניברסיטת בר אילן. מרוצה בעבודה ומתפקד בצורה יעילה. הוא מתמודד עם קשיים ומקבל סיוע ותמיכה, כיום הוא יודע להסביר את עצמו למשפחה ולילדיו ולתקשר וזוכה להבנה רבה.
עמותת איכות בשיקום מפעילה 4 מרכזי משפחות יה”ל ברחבי הארץ (ראשל”צ, חדרה, כפר סבא ואשדוד) ולכל מרכז שלוחה בעיר נוספת. המרכזים ממומנים ומפוקחים על ידי משרד הבריאות.
המרכז שם דגש על מקומה המרכזי של המשפחה בתהליך השיקום, בעבודה משותפת ושיתופית הכוללת את המתמודד, המשפחה וגורמי הטיפול והשיקום, ברוח גישת ההחלמה בבריאות הנפש.בבסיס תפיסת מרכזי יה”ל, האמונה ביכולתה של המשפחה לבסס את חייה – לשקם את רצף החיים האישיים והמשפחתיים לצד ההתמודדות עם המחלה, למצוא חוסן, משמעות והגשמה.המרכז מספק סביבה מכבדת, זמינה ומחבקת לבני המשפחה ופועל תוך התחדשות ויצירתיות ושותפות בתהליכי שינוי והתפתחות במרחב הטיפול והשיקום הפסיכיאטרי.
להרשמה ליום העיון בנושא האתגרים בהירתמות לטיפול ברב תרבותיות :
https://docs.google.com/forms/d/12-E-6dfBE-h7C8xd8L_dVoVti6kazSB8-W0rWZ43h-I/edit
להתקשרות עם מרכז יה”ל חדרה מענה טלפוני ארצי- 04-6367686
