בתאריך ה- 12/07/18, נפגשוו בוגרי בית הספר תחכמוני מחזור ל”ח התשט”ז (1956), בארכיון העיר ירושלים, לעיין בחומר הארכיוני השמור אודות בית ספרנו, ולהחליף חוויות.
בית הספר תחכמוני (או בשמו המלא אז “חדר תורה תחכמוני”), היה בשכונת מקור ברוך ברחוב תחכמוני. לפני שנים מספר נסגר בית הספר והמבנה הועבר לישיבה, ובימים אלה ממש הוא נהרס עד היסוד, לקראת הקמת מבנה נדלני כלשהו.
כל החומרים שהיו בבית הספר, הועברו לארכיון העיר הנמצא בבניין העיריה בכיכר ספרא.
את המפגש ארגן שאול רונן אשר תאם מראש עם מנהל הארכיון מר מיכאל מהלר, ועובדי הארכיון המסורים מר תומר כהן – מנהל תחום מידע ארכיוני, וחכם אפרים לוי – נציג ואחראי על ארכיון ועד עדת הספרדים בירושלים, שהכינו מראש חומר ארכיוני שנשאר מבית הספר באופן כללי ומתייחס למחזורנו אנו (ל”ח), במיוחד.
ביום המיועד נאספו 14 מתלמידי המחזור באולם קבלת הקהל בארכיון, (לצערנו לא יכלו תלמידים נוספים להגיע למפגש זה).
אין מילים בפינו לתאר את ההתרגשות מהמפגש למראה המסמכים והממצאים שהונגשו בפנינו והזיכרונות שהועלו, ובכל זאת ננסה.
ב”ספר בית הספר” היו רשומים בכתב יד כל פרטי התלמידים המיועדים להיכנס לכיתה א. הפרטים כללו: שמות הורים ופרטי אחים ואחיות, שפת דיבור, ארץ מוצא, עדה, משלוח יד של האב והאם וכיו”ב. כמובן שכל אחד מאתנו מצא את הרשומה האישית שלו, כל זאת כפי שנכתבה ותועדה מלפני כ 70 שנה!
בספר עב כרס אחר, נמצאו הציונים האישיים בשלל המקצועות השונים אז: הנהגה, חריצות, סדר וניקיון, תפילה ובאורה, תורה, נ”ך, משנה, עברית: (קריאה כתיבה ודקדוק), מולדת, מתימטיקה: (חשבון הנדסה ואלגברה), זימרה ציור והתעמלות. כל אחד מצא את שורת הציונים שלו כולל סיכום: “עולה כיתה” או “נשאר” כמובן שכולנו עלינו כיתה….! (בגליון אחת הכתות אף נמצאו הערות “חייב לעבור בית ספר!” או כמו שנהוג להתבדח היום “הנ”ל עולה כתה לכתה _ אך לא בבית ספרינו”.
במהלך הפגישה התוודענו ביתר שאת ומרגע לרגע לאיכותו המשמעותית, החינוכית והמעצבת של בית ספרנו זה אז.
בבית הספר היה מתפרסם מפעם לפעם, ירחון בשם “חברנו”. ירחון זה כלל בתוכו חיבורים וכתבים שנכתבו על ידי התלמידים הקטנים והבוגרים. כך שגם ילד בכיתה ב’ או ג’ יאז, יכול היה למצוא מיצירתו בירחון. כמו כן כלל הירחון הודעות בית הספר להורים, מודעות שונות, דברי הספד לנופלים ולנפטרים, תמונות ועוד.
לשמחתנו מצאנו חיבורים רבים שנכתבו על ידנו ופורסמו בירחון על פני השנים.
הפתעה משמעותית נוספת הייתה חוברת ובה כרוכים חיבורים שכתבו כל הבוגרים בכיתה ח’ בנושא – “בחלוף שמונה שנים”, החיבור מעוטר בציורים ואיורים וכתוב בכתב יד – הכול מקור. אנשי הארכיון המסורים דאגו לצלם לכל אחד מהנוכחים, את עבודתו מלפני כ 65 שנים.
את המעמד המרגש סימנו בשירה בציבור של שירי ארץ ישראל ותפילה שהיו נהוגים בימים ההם, (שיר הנקיון, דגלי, ערב שח ואדון עולם) וכן גרסת פזמון מיוחדת של שירם של יוסי בנאי וחנן יובל “אני וסימון ומואיז הקטן” עם מילים שכתב שאול רונן – “היינו ילדים וזה היה מזמן, בבית ספר תחכמוני לא רחוק מכאן”.
לאור פעולת הארכיון בשימור ובהנגשת החומרים, ולאור עוצמת חווית הביקור, אנו עומדים לארגן ביקור דומה לקבוצת תלמידים מאז בני כיתותנו, שלא התאפשר להם להצטרף למפגש ראשון זה.
מעבר למכתב תודה שהבאנו בפני מנהל ארכיון העיר ואנשיו, מצאנו חובה נעימה להביא את חשיבות חומרי הארכיון, ולו רק בפני חוקרי חינוך, סטודנטים ובוגרי תחכמוני לדורותיהם.
