לאור ההפגנות והמחאות של קהילת הלהט”ב וחוק הפונדקאות העולה על הפרק, החליט בית המשפט לענייני משפחה להכיר בחד מינית כהורה משותף על קטינים אשר נולדו מתרומת זרע אנונימית.
זהו סיפורן של בנות זוג ממרכז הארץ אשר חיות באושר ומנהלות בית משותף במשך 15 שנה ברציפות. לפני כמה שנים הן החליטו להביא אל העולם ילדים, כאשר אחת מבנות הזוג הפכה ליולדת והשנייה הפכה להורה המשותף. הן חיו כך במשך שנים מבלי לבדוק את הסטאטוס של בת הזוג שהוגדרה כהורה משותף. עם זאת, כאשר הגיעו ילדיהן לגיל 10 שנים, המליצו גורמים שונים בסגל החינוכי לבדוק הכרה פורמאלית להורה המשותף. לשם כך, פנו בנות הזוג לעו”ד גיא שדה על מנת שייצג אותן בבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לצו הורות פסיקתי.
לאחר בחינת תסקיר סעד מקיף ובניגוד לעמדת היועץ המשפטי שלא להכיר בהורה המשותף כהורה הפורמלי (תוך הסתמכותו על הצעת “חוק ההכרה בהורות בן זוג לילד שנולד מתרומת זרע” – התשע”ד), קיבל בית המשפט את עתירתו של עו”ד גיא שדה ואת עמדתו כי טובתם של הקטינים היא שצריכה לעמוד לעיניהם של השופטים, ולא רעשי רקע פוליטיים.
בתגובתו למקרה, אמר עו”ד גיא שדה כי טובתם של הקטינים חשובה יותר מדעותיה של הקהילה הגאה ומגישתו של היועץ המשפטי לממשלה, אף כי כבודם במקומו מונח. בדו”ח שהגישה העובדת הסוציאלית נקבע כי למען רווחתם של הקטינים, חשוב שההורה המשותף יוכר גם כהורה הפורמאלי. כאשר דנים בנושא שכזה, הממשלה אינה יכולה לפעול בדרך הנוחה לה ולהחליט חדשות לבקרים להפלות או לא להפלות אוכלוסיות על רקע מיני. העיקרון שהנחה את בית המשפט בהחלטה זו ואשר הוביל אותו להכיר בהורה המשותף באופן רשמי הוא טובתם של הקטינים. שהרי ראוי שלכל ילד יהיו זוג הורים, ולכל אדם ראוי שיהיו לו ילדים.
פועל יוצא, ההורה המשותף קיבל את ההכרה כהורה הפורמלי, והכרה זו תתבטא בביצוע שינויים רשמיים במשרד הפנים וברישומים בתעודת הזהות. כמו כן, בנות הזוג קיבלו הכרה פורמלית הן מטעם הגופים הציבוריים והן מטעם הגורמים הממשלתיים.
