כתיבה היא שער לעולם הפנימי, ואין על כך עוררין.
השימוש השגרתי בה הוא כדי להתבונן לעולם הפנימי של עצמך.
פינת "כותב אורח" היא אתגר לכותבים שבינינו- הצצה לעולם הפנימי של כותב אורח אחר.
והיום- גילי סילמן אמויאל;
כותבת, יוצרת, עוסקת בתרבות וביזמות חברתית. נמצאת בהליכי פרסום של שיריה.
השיר שאתם עומדים לקרוא הוא שיר שנכתב בעקבות מנגינה שנגעה בליבי באחד הימים.
היא גרמה לי להרגיש שמוזיקה היא אחת ההמחשות החזקות ביותר לחברות ואנושיות.
חָבֵר יַלְדוּת / גילי סילמן-אמויאל
גַּם כְּשֶׁגֶּזַע הַצַּוָּאר יִתְקַשֵּׁט בְּסִימָנֵי הַזְּמַן
וּבֵין הָרֹאשׁ לַלּוּחַ, הַגּוּף יִמָּתַח וְיִקָּרַע
אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר לְגַמְרֵי נֵצֵא מֵהַכִּוּוּן
וְתִתְעַמְעֵם תֵּיבַת הַתְּעוּדָה –
אַתָּה תָּמִיד תִּשָּׁאֵר,
חוּט מְקַשֵּׁר:
מֵיתָר.
להצטרפות לפינה מוזמנים לשלוח מייל: [email protected]
