אוצרת: ורה פלפול
יונתן אולמן, חנאן אבו חוסיין, בברלי ברקת, בברלי ג'יין סטוארט, פיטר מלץ, ליהי תורג'מן,
לידה שרת מסד, איתן דור-שב, שולי בורנשטיין וולף, דניאל פלדהקר, יובל שאול
"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ. [1]"
פסוק זה בספר דברים טוען כי מצוותיו ומילותיו של האל "לא בשמים … ולא מעבר לים", כלומר הפרקטיקה הדרושה לביטוי אמונתו של האדם בבורא, נמצאת בהישג ידו. מדובר בפעולה או מחשבה הנמצאת בתחום יכולותיו כבן אנוש. "… לא בשמים היא… ולא מעבר לים". על פני הדברים, דומה כי הכוונה למרחק גיאוגרפי, אך לא כך הדבר. לא בשמים היא – משמעותו, על פי חלק מהפרשנים,כי אין צורך לחפש אופנים לביטוי האמונה בעולם המטפיזי המיוצג לעיתים כעולם של נשמות ומלאכים. ובאותה מידה, "… לא מעבר לים" – אין הכוונה למעין ים קדמוני ודמוני שבו שוכן השאול. המצווה או הברית בין האדם לבוראו היא אפוא נגישה, קרי קרובה לליבו וניתנת לביטוי במציאות הארצית, שכן "קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך…".
מקורה של כל עבודת האמנות טמונה בזרע שנבט בתודעתו של האמן, זרע שהותמר ומומש באמצעות יכולתו הייחודית להטיל רעיון מופשט על המציאות הקונקרטית ולכונן ממשות חומרית. יכולת זו נובעת מן ההבנה שאין דבר שיעמוד בפניו כי "לא בשמים היא". זהו ערך הליבה של אמנות.
התערוכה מציעה מבט מרובד על הקשר שבין הרעיון הגולמי, המוטיבציה למימושו והפעולה הממשית הבוראת יש-מאין. מבט מרובד זה מאפשר להציג מגוון קולות, פרשנויות, מקורות השראה ואופני מימוש יצירתיים שיכרכו עבודות אינדיבידואליות לכדי מערך קולקטיבי של הבעה. החיבור בין האמנים בוחן דרכי פעולה אפשריות ביצירה האישית והעכשווית שלא בהכרח עוסקת בדימוי הקשור לכותרת התערוכה אלא לפרשנותו. בצירוף העבודות יחד, מתהווה חיבור מיידי בין האישי, היחידני לבין הפוליטי, הקולקטיבי.
העבודות המוצגות במדיומים שונים ( ציור, מיצב, אובייקטים), מציעות קריאה חדשה לתהליך היצירה החקרני של האמן הכרוך בניסוי ותְּעִיָּה. שמתחיל במסע ורעיון עד ל"בריאתה", התקתה ומיקומה של עבודת האמנות בהווה.
מכלול העבודות מציע מספר נקודות מבט העוסקות בחיפוש אחר ה"נשגב" וגילומו במציאות כפי שהוא בא לידי ביטוי במסגרת האמנות העכשווית. חלק מהעבודות, או שמא תיאורי המסע, מזמין את הצופה לדיון על מוצאו התרבותי-פוליטי של מעשה האמנות, תוך שהוא מאיר ומעורר שאלות על ייצוגי אמונה וספקנות ממקום אינדיווידואלי וחילוני כיום. בין אם המדובר בעבודות האבסטרקטיות שבתערוכה ובין אם באלו הנרטיביות והפיגורטיביות, בצירוף של כולן יחד בולטים אפקטים חזותיים של קונטרסטיות מעודנת המתקיימים בין העבודות לבין עצמן. אפקטים אלו מעניקים לחלק מהדימויים מעין נוכחות רפאים.
[1] דברים, פרק ל', פסוקים י"א-י"ד
