בעיריית ירושלים החליטו לשנות כל מה שאנחנו חושבים ומכירים על מבנה הכיתה ומבנה בית הספר. כ- 84 מיליון ₪ הושקעו בשיפוץ ושדרוג בתי הספר וגני הילדים במערכת החינוך בעיר תוך יישום רעיונות חדשניים ופורצי דרך
קירות ומסדרונות? פאסה ושעמום. בעיריית ירושלים החליטו לשנות כל מה שאנחנו חושבים ומכירים על מבנה הכיתה ומבנה בית הספר. הרצון לשנות את תפיסת הלמידה המוכרת, ביחד עם צרכי יעילות הובילו לשורה של שיפוצים מרחיקי לכת במוסדות החינוך הירושלמיים.
בליווי של אנשי מקצוע, אדריכלים ואנשי עיצוב העניק מנהל החינוך בעיריית ירושלים מראה חדש למרחבים המקובלים בבתי הספר. כך למשל ניתן למצוא בממ”ד יהודה הלוי, מבואה שהפכה לספרייה. בכך, מסבירים המתכננים, רצו להעביר אמירה ערכית, עולם הספר נגלה לתלמידים כבר בכניסה לבית הספר ובה בעת ניתן בכך מענה למצוקת שטח הקיימת במקום. בבתי ספר רבים אחרים בירושלים נוצלו המסדרונות כמרחבי למידה חדשניים מסוגם ובאמצעות צבעוניות נועזת הם מעניקים גירוי לתלמידים לפעול, ללמוד ולהתנסות, מעבר לשימוש במסדרון כשטח מעבר ממקום למקום. בבית ספר אחר למשל, חדרי ההסקה אשר היו לא מנוצלים, הוסבו לשטחי למידה, חדר מורים ועוד. בפרויקט נוסף נעשה שימוש במקלט כחלל רב תכליתי, אשר כעת מהווה מגרש משחקים בהפסקות ובמהלך היום כמרכז אומנויות. על גבי רצפת המקלט הונחו הדפסים של משחקים נוסטלגיים כגון קלאס, סולמות ונחשים וכדו׳. המשותף לכל השינויים היא התפיסה של כל מבנה בית הספר כמרחב למידה אחד גדול. כל צעד במסדרונותיו מעניק לתלמידים גירויים, העשרה ושימוש שונה מהמקובל במרחב, באופן המותאם למאה ה- 21.
“האתגר שהוצב לפנינו היה עצום” מסבירה האדריכלית חדווה אזולאי דנן, ממינהל החינוך בעיריית ירושלים, “לאורך כל התהליך, התלוותה אמירה תכנונית של תפיסה חדשנית, חשיבה מחוץ לקופסא. לא עוד בית ספר סטנדרטי, אלא ‘בית שני’ עבור ילדי ירושלים.” בעיריית ירושלים מסבירים כי חמישה עקרונות בסיסים הנחו את הקונספט העיצובי החדש: חשיבה ארוכת טווח מפאת עתודת קרקע שאוזלת בעיר, חשיבה במרחב תוך שימוש במאגר מבנים פנויים, אופטימיזציה תכנונית כגון ייעול תכנוני ומיזוג של פונקציות קיימות וכדאיות כלכלית (מתן פתרונות תכנוניים המצריכים שינויי בינוי מינוריים), כל זאת תוך התחשבות ברגישויות אנושיות המעורבות בתהליך.
ראש העיר ומחזיק תיק החינוך ניר ברקת: “כשאני הייתי תלמיד כיתות הלימוד היו משעממות, סטנדרטיות ואחידות. החשיבה מחוץ לקופסה בעיצוב בתי הספר מפתחת ומעודדת יצירתיות אצל הילדים ומאפשרת לצוות החינוכי להגשים את החלומות שלהם ולהפוך את בתי הספר למקומות עם חום, צבעוניות ומשפחתיות. 84 מיליון השקלים שהשקענו השנה בשיפוצי בתי הספר מביאים אותם לסטנדרטים המתקדמים ביותר ולעיצובים פורצי דרך. הלוואי והייתי יכול היום לחזור וללמוד בבתי הספר הירושלמים”.
מנהל מינהל החינוך, אביב קינן, מסביר: “העיצוב הפיזי של הכיתה צריך לתת תחושה של חופש פעולה ותנועה, בדיוק כמו תחושת החופש שאנחנו רוצים להעניק לאנשי החינוך בחשיבה על הפדגוגיה. לתפיסתנו אין נוסחה אחת לאיך כיתה צריכה להיראות כמו שאין לכל אנשי החינוך את אותו החלום. החשיבה החינוכית היא שמכתיבה את העיצוב.”
סדרת השיפוצים החדשנית הינה המשך ישיר לתכנית “מחדש” אשר הושקה השנה במנהל החינוך של עיריית ירושלים. תחת הסיסמה “חולמים את הכיתה מחדש” מתחוללת בימים אלו מהפכה של ממש באופן הלמידה בכיתות רבות בעיר. בין הפרויקטים שתוכננו כולם בידי מנהלי ומוריי בתי הספר: חדרי משחקים, כיתת יער, חממות, תיאטרון, חדרי למידה של שטיחים ופופים, פינות האזנה, כיתות עגולות ושקופות, כלי נגינה ענקיים, כיתת קק”ל מעץ, כסאות על גלגלים, שולחנות בצורת משושה, כיתות טאבלטים, ספסלי קריאה בצורת מגלשה ועוד.
השנה השקיעה העירייה 84 מיליון ₪ בשיפוץ ושדרוג בתי הספר וגני הילדים במערכת החינוך בעיר וכן בוצעו 189 הצללות במוסדות החינוך בעלות של 2 מיליון ₪. שבעה גני ילדים עברו שיפוצים עומק הכוללים החלפת תשתיות בדגש על שיפור תנאים תברואתיים ובטיחותיים. בנוסף לשיפוצי עומק, בוצעו 164 פעולות שיפוץ כלליות בשאר גני הילדים הכוללות בין השאר החלפת מטבחים וכלים סניטריים, צביעות פנים, שיפוץ חצרות, שיפוץ מתקנים ועוד.
גם בבתי הספר היסודיים ועל-יסודיים נערכו שיפוצי עומק מקיפים בדרגות שונות במבנים הכוללים בין היתר, חידוש תשתיות, הקמת מרחבים פדגוגיים חדשים, חידוש פני המבנים ובניית אגפים חדשים. כמו כן, גם במוסדות החינוך המיוחד בעיר בוצעו עבודות שיפוץ מקיפות והכשרות של 45 מבנים, גם הן בדרגות שונות, בהתאם לצרכים של כל מוסד.
במגזר הערבי בוצעו שיפוצים נרחבים והכשרת מבנים בחמישה בתי ספר במזרח העיר והושקע סכום כולל של 20.7 מיליון ₪ בהצטיידות לפתיחת שנת הלימודים בכל התחומים במערכת החינוך במזרח העיר.
